המרכז להוראה דיפרנציאלית בע"מ ואח' נ' עליזה ואח'

פסק דין

א.כללי

1.בפני תביעה שעניינה הפרה נטענת של זכויות יוצרים של התובעת מס' 1 – המרכז להוראה דיפרנציאלית בע"מ ושל התובעת מס' 2 – גב' אלטלף (שיכונו להלן ביחד: התובעות), כנגד גב' עליזה אופנהיים - מורה – הנתבעת מס' 1 וכנגד משרד החינוך - נתבע מס' 2 (שיכונו להלן ביחד: הנתבעים). וכן, תביעה שכנגד שהוגשה על ידי משרד החינוך כנגד התובעות, בה התבקש בית המשפט המחוזי להצהיר כי משרד החינוך הוא בעל זכות היוצרים בפרויקט נשוא התביעה.

2.מקורה של ההפרה הנטענת, בפרויקט להוראת הקריאה הנקרא ליט"ף (להלן: "הפרויקט", ליט"ף או "החוברות" על פי ההקשר). התובעות פיתחו, לטענתן, פרויקט חדשני ומקורי להוראת הקריאה בשם ליט"ף (למידה יחידנית טיפולית פעילה. להלן: "ליט"ף"). פרויקט זה מתאפיין בדרך ההגשה וההבעה של חומר הלימוד, בהדרכת העוסקים במלאכת ההוראה, בצורת דירוג החומר וריכוזו, בעריכת התרגילים באופן המקל על הלומדים ובכלי אבחון ובדיקה בכתב, הבנויים ומותאמים לבחינה מדויקת של התלמיד על פי שלבי הקריאה.

3.התובעות תבעו את הנתבעות בגין הפרת זכויות היוצרים בליט"ף, והבהירו כי הן תובעות מכוח שורה של עילות נוספות לרבות גרם הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, גזל ופגיעה במוניטין והפרת חובה חקוקה. בגין העילות שצוינו התבקש בית משפט זה לפסוק לתובעות פיצוי כספי, וכן ליתן כנגד הנתבעים צו הצהרתי בדבר היות התובעות בעלות זכויות היוצרים של ליט"ף.

ב.הצדדים לתביעה ולתביעה שכנגד

4. התובעת מס' 1, המרכז להוראה דיפרנציאלית בע"מ, הינה חברה פרטית בע"מ, שהוקמה ביום 7.4.94 על ידי גב' אלטלף, אשר עיסוקה הוא במתן שירותי הוראה וחינוך (להלן: המרכז).

5. התובעת מס' 2, גב' אלטלף, הינה בעלת המניות ומנהלת התובעת 1 (להלן: גב' אלטלף).

6. הנתבעת מס' 1, גב' עליזה אופנהיים, עובדת הנתבע מס' 2, משרד החינוך, בעברה מורה לכיתות א'. ביום הגשת התביעה, עבדה בתפקיד רכזת הדרכה מחוזית בכישורי שפה (להלן: גב' אופנהיים).

7. הנתבע מס' 2 הוא משרד החינוך (להלן: משרד החינוך).

8. התובעים שכנגד הם: משרד החינוך וגב' אופנהיים והנתבעים שכנגד הם: המרכז וגב' אלטלף.

ג.ההליך הדיוני

התובענה הוגשה לראשונה ביום 2.1.03 לבית המשפט השלום בתל אביב- יפו. התובעות טענו כנגד גב' אופנהיים באופן אישי, כי הפרה את זכויות היוצרים השייכות לתובעות. לטענתן, ההפרה התבטאה בכך שהעתיקה מילולית חומרים מוגנים בזכויות יוצרים, תוך שהיא מוחקת את סימני המסחר ואת הודעות זכויות היוצרים מעליהם, מצלמת ומשכפלת עותקים רבים ומפיצה אותן לעיתים בשמה, ולעיתים – לא בשמה. התובעות העמידו התובענה על סך של 1,632,000 ש"ח.

ביום 3.3.03 ביקשו משרד החינוך וגב' אופנהיים לצרף את משרד החינוך כנתבע בתיק. בבקשה נטען על-ידי משרד החינוך, כי זכויות היוצרים בחוברות "ליט"ף" הינן בבעלותו מתוקף היותו מעבידה ומעסיקה של גב' אלטלף, בשנים בהן נוצרו החוברות. לפיכך, אין לתובעות כל בעלות בזכויות היוצרים בפרויקט.

ביום 1.12.03 לבקשת הצדדים ובהסכמתם, הועברה התובענה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, להידון במצורף עם העתירה לצו מניעה קבוע שהוגש על ידי התובעות.

ביום 1.4.04 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כתב תביעה שכנגד, על ידי משרד החינוך, כנגד התובעות. בכתב התביעה שכנגד, התבקש בית המשפט המחוזי להצהיר כי משרד החינוך הוא בעל זכויות היוצרים בחוברות שהופקו על-ידי התובעות. לחילופין, נתבקש בית המשפט לקבוע כי משרד החינוך הוא, לכל הפחות, בעלים במשותף של החוברות ולבסוף, נתבקש לקבוע כי זכויות היוצרים של משרד החינוך הופרו על ידי התובעות בדרך של תרגום חומרי הלימוד לערבית.

התובענה הועברה לטיפולו של בית משפט זה עם תחילת פעילותו בספטמבר 2007. התובעות עתרו לפסיקת פיצוי כספי וכן ליתן כנגד הנתבעים צו הצהרתי בדבר היות התובעות בעלות זכויות היוצרים של השיטה והחומרים נשוא התובענה.

ד.הרקע לתובענה

1. גב' אלטלף, הועסקה כמורה ובתפקידים אחרים במשרד החינוך, בתקופות מסוימות השנויות במחלוקת בין השנים 1958 – 1994.

2. בשלהי שנות ה-70 למאה הקודמת מונתה גב' אלטלף למדריכה להוראת קריאה והחלה בפיתוחו של פרויקט להוראת קריאה לתלמידי כיתות א', באזורים שונים בתל אביב ובעיקר בכפר שלם ושכונת התקווה.